לידה ואחריה

אחת הסיבות הנפוצות ביותר בגינה מגיעות נשים אחרי לידה לקליניקה שלנו היא קשיים בהנקה. הרבה פנטזיות מתנפצות אחרי הלידה, וההנקה היא אחת מהן. רובנו מדמיינות כי התינוק החדש ייצא לאור וכבר ביום הראשון הוא יפתח פה גדול וייצמד לשד, והחלב יזרום כנהר שופע. אך המציאות היא לא תמיד כזאת. כבר בתחילת הדרך אצל לא מעט נשים מתעוררות בעיות סביב ההנקה, החל מחוסר יכולת של התינוק להתחבר לשד, דלקות אקוטיות, סתימות בצינוריות החלב, פטמות פצועות ועוד. מיעוט בחלב אם היא אחת מהבעיות הנפוצות שאנו פוגשות בקליניקה והטיפול בה דורש התמדה ואורך רוח. אך התוצאה בהחלט שווה את זה.

ככל שאנו חוקרות יותר את הנושא של דיכאון אחרי לידה, אנו מבינות יותר ויותר את המורכבות הגדולה ואת החשיבות הרבה של הזיהוי הנכון. הדבר כלל אינו פשוט. נשים רבות אשר חוות מצב דיכוי זה מתביישות ולא משתפות, לעתים גם לא ממש מודעות לכך. במאמר זה החלטנו לצלול עמוק יותר ולהסתכל לא רק על האישה, אלא על הקשר הדיאדי של אם וילד, דבר שחידד לנו עוד יותר את החשיבות שבזיהוי ובטיפול המהיר במצב של דיכאון אחרי לידה.

דיכאון ופוסט טראומה אחרי לידה הוא נושא נרחב ורלבנטי לכל מי שעובד עם נשים בקליניקה. והאמת שהוא נוגע לכל אישה באשר היא. התמונה הקלינית אותה מציגות מטופלות לרוב נרחבת ומגוונת. גם הלידות הן שונות ולא דומות אחת לשנייה. תופעות של דיכאון שאחרי יכולות להופיע גם אחרי לידה טבעית ומהירה כמו גם אחרי לידה קיסרית אלקטיבית. אם כך - מהו המכנה המשותף? כמובן הלידה. אז לפני שנפתח את הצוהר אל הדיכאון שאחרי, חשוב להבין לעומק את הליך הלידה עצמה, ובגלל שהנושא הוא רוח ונפש - מתבקש להבין את הצד הפילוסופי והרוחני של הלידה.

במאמר זה החלטנו לבחון את מסע השיקום של אישה אחרי לידה דרך אנרגטיקה סינית. פירקנו תהליך זה לשלבים מובנים וסדר כרונולוגי, אבל חלוקה זו היא לצורך מתודולוגי בלבד. הרי ברור לכולנו כי מדובר בתהליך אישי מאוד המשתנה מאישה לאישה. במאמר זה אנו שמות למטרה לא רק לעודד מודעות בקרב המטפלים לנושא של פסט–פארטום, אלא גם לתת כלים לליווי האישה בתקופה שאחרי הלידה, במיוחד ברמה המניעתית.

כאשר יולדת מגיעה לבית החולים כדי ללדת היא נמצאת במצב רגשי מיוחד. בין אם זו לידה של ילד ראשון או שכבר יש ילדים בבית - לכל לידה יש את הסיפור שלה. לאירוע הלידה מתכוננים במשך חודשים (לפעמים במשך שנים). והנה היא מגיעה לבית החולים, שם יש צוותים רפואיים מיומנים שיעזרו לה להביא לאוויר העולם תינוק בריא, ויתמכו בה בשעות הקרובות כדי שתוכל ללדת אותו בביטחה. איך כל הסיפור הזה משתבש? כיצד לידות הופכות לאירוע טראומטי? הרי לכולם יש כוונות טובות כל כך, וכולם פה בשביל לעזור. גם לידה שלכאורה מבחינה רפואית "עברה חלק" יכולה להיות חוויה טראומטית ומצלקת לאם היולדת.

הבחירה לטפל בתחום בריאות האישה מביאה לפתחנו מטופלות המתמודדות עם מצבים מגוונים, פיזיים ונפשיים, הקשורים להיריון ולידה. עם הזמן נוכחנו להבין, כי בחירה זאת מפגישה אותנו בקליניקה, לא רק עם שמחה אל מול הקסם שביצירת חיים חדשים, אלא גם עם צער ויגון. כמטפלים ברפואה סינית, אף אחד לא הכין אותנו לרגע בו מטופלת מודיעה, כי לעובר בבטנה פסק הדופק בשבוע השמיני. אף אחד לא לימד אותנו מה אומרים למטופלת העומדת לעבור הפסקת היריון בשבוע עשרים וארבע. ובטח שלא קיבלנו הנחייה כיצד לטפל או לנהוג כאשר מטופלת מגיעה אלינו לאחר שעברה "לידה שקטה". דרך מפגשים אלה אנחנו למדנו, כי הצד השני של החיים הוא המוות, ועלינו כמטפלים לדעת לתת לו הכרה ומקום.